QUESTION

Washington, D.C.

Someone died today. Due to issues with the cemetery, they cannot bury her for two weeks. Is her daughter an אונן until then? Can she start shivah early? She does plan to drive to the funeral.

ANSWER

So this is an interesting middle state where there is no aninut, but also no aveilut. No aveilut because the body isn’t buried and they have not been נתייאש מלקוברו, but also no aninut, since it is totally out of their hands and they can’t do anything about the burial or taking care of the met even if they wanted to. So aninut goes away. See Yalkut Yosef, Kitzur Shulchan Arukh YD, Hilkhot Aninut 7:12,

בחוץ לארץ, במקומות שאין מאשרים את קבורת הנפטר אלא לאחר ג’ ימים מהפטירה, אין לנהוג כל דיני אנינות בכל ג’ הימים, אלא עד שיגיע הזמן שיכול לטפל בהלויית וקבורת המת, וחייבים בכל המצוות כולן, ורק לענין תפילין לא יניחן ביום הראשון.

FOLLOW-UP QUESTION

I thought that it could be like a case where there’s a temporary burial and then the body is “exhumed” and moved. Obviously that’s not what’s actually happening but I thought it could be a parallel?

ANSWER

That’s not a great analogy. Take a look at Shut Maharam Shik YD 340,

מכתבו קבלתי ושם נאמר ששמע שהוריתי בעברי דרך בקהלתו שמי ששמע שמועה קרובה קודם קבורה וא”א לקוברו בו ביום שרשאי האונן למול את בן חבירו ולהתפלל אבל לא יניח תפילין ומעלתו תמה עלי מ”ש תפילין מתפילה…
והביאור כך הוא הא דאונן אסור בתפילין הוא מצד ב’ טעמים א’ כמו דהוא פטור מכל המצות והב’ משום דאמרי’ במוע”ק דף ט”ו ע”א דאבל אסור בתפילין ואמרו בסוכה דף כ”ה ע”ב דדווקא ביום ראשון משום דכתיב ואחריתה כיום מר…
ועכ”פ כיון דלאחר קבורה אסור כ”ש קודם קבורה ויום מיתה אפילו אינו יום קבורה הוא עיקר אנינות דאורייתא לענין קדשים כמו שפסק הרמב”ם בפ”ב מביאת מקדש ה’ י”ב ואמרו בזבחים דף צ”ט ע”ב משום ואחריתה כיום מר יום אסור לילה מותר וא”כ כיון דעיקר מרירות הוא ביום המיתה א”כ אסור אז בתפילין

And Gesher HaChayim 1:18, no. 4,

אם יש עכוב כגון מצד הממשלה שלא לקברו עד עבור ימים אחדים, הנה אם יש בכל זה מה להטפל במת, בין בנוגע להשתדלות אצל הממשלה בין בהכנת מלבושיו וקבורתו – הרי הוא אונן… אולם אם אין מקום לאבל במה להשתדל ולהטפל בעניני המת, הרי זה כדין “אין המת מוטל לפניו” ואין עליו דין אונן אפ’ ביום המיתה.

The Gesher HaChayim is much more relevant and you should check to make sure that your case falls into the category that there is nothing to be done to attend to the meit.