May a Son Say HaTov VeHaMeitiv When His Father Receives the COVID-19 Vaccine


Chicago, IL

A congregant’s father who has serious medical conditions is scheduled to get the COVID-19 vaccine tomorrow. When he hears the confirmed news of his father receiving the vaccine, could he say a berakhah of shevach and hoda’ah? Would HaTov VeHaMeitiv or HaGomel be appropriate?


As to the question itself HaTov VeHaMeitiv would not be the correct berakhah, as that is only when something directly happens to you. See my teshuva about reciting a berakhah when receiving the vaccine.

The question is do you recite HaGomel when someone you care greatly for is saved from sakanah. This is a debate in the Rishonim, the Rema in OC 219:4 rules that you may say it. The Shulchan Arukh seems to say the same, but, based on the Beit Yosef, some Acharonim argue that you would only say it in a case of one’s father or a rebbe. So, either way it would apply here.

אם בירך אחר ואמר: בא”י אמ”ה אשר גמלך כל טוב, וענה אמן, יצא. וכן אם אמר: בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן, וענה אמן, יצא. הגה: ואין זה ברכה לבטלה מן המברך, אף על פי שלא נתחייב בברכה זו, הואיל ואינו מברך רק דרך שבח והודאה על טובת חבירו ששמח בה (טור).

The Mishnah Berurah takes the more limited approach,

(י) אם בירך אחר – מדסתם המחבר משמע דאפילו אחר שאינו קרובו יכול לברך אטובת חבירו כל שהוא משמח בזה ועיין בבה”ל ד”ה ואין זה וכו’:
(יז) על טובת חבירו – וכ”ש על אשתו שהיא כגופו דרשאי לברך ומזה נוהגים קצת אנשים שכשיולדות נשותיהם וחוזרות לבורין עומדים ומברכים ברכת הגומל וכשהיא תענה אמן על ברכתו יוצאת בזה ונוסח הברכה יאמר הגומל לחייבים טובות שגמלך כל טוב. ואם בירך שלא בפניה יאמר שגמל לאשתי כל טוב ואם הוא מברך על אביו [או רבו] יאמר בא”י אמ”ה שגמל לאבי [או לרבי] כל טוב ואם בפניו יאמר שגמלך כל טוב:
(יח) ששמח בה – ודוקא בקרובו או אוהבו שעכ”פ שמח הוא ברפואתו או בהצלתו של זה אבל אם אינו שמח בלבו כ”כ אלא שאומר כן מפני השלום אין לו לברך בשם ומלכות דבזה ברכתו לבטלה אלא יאמר ברוך הש”י דיהבך לן ועיין בבה”ל שיש חולקים על עיקר דין זה דהג”ה וע”כ מהנכון ליזהר לכתחלה שלא לברך ברכת הגומל אפילו על קרובו ואוהבו כ”א על אביו ורבו לבד:

However, the Magen Avraham 4 assumes that the Shulchan Arukh applies to all cases,

אחר. משמע דס”ל דכל מי ששמח בו רשאי לברך וכ”ש על אשתו שילדה וכ”מ בד”מ ובש”ג וכ”כ ב”ח דלא כמ”ש בב”י והאחר רשאי לברך אפי’ בפחות מי’ ואם החולה יצא בברכתו בפחו’ מי’ יש פלוגתא כמ”ש ס”ג:

See also Yechave Da’at 2:25 who adopts the more limited reading of Shulchan Arukh. The case is about those who were saved from the raid at Entebbe, fascinating historical context!

So, the big question is does this fall under the parameters of HaGomeil. I would say that if we were talking about a refuah that brought him out of a state of sakanah (or possibly even serious illness) then, yes, you make the berakhah. If we are talking about a vaccine that protects him from getting sicker, then I don’t think the berakhah should be said.

None of this prevents him from saying words of שבח not in the form of a berakhah!

Recent Posts

Browse by Category